מאמץ כדי להתחתן

תשובה:

הדוגמא שאת/ה מביא/ה היא אולי דוגמא קיצונית, אבל האמת היא שההתלבטות הזו או התלבטויות דומות, מלוות כמעט כל אדם מאמין.

הדילמה היא בסיסית מבחינה דתית- מצד אחד אתה מאוד רוצה משהו, אבל בכל זאת מאמין שיש מישהו מעל שיודע יותר טוב ממך מה טוב, לך ולעולם. ואז עולה השאלה עד כמה נכון ללחוץ, לרוץ, להשתגע ולנסות....

ומצד שני עד כמה נכון להגיד תמיד- "השם יעזור..." שהרי אנחנו כן צריכים להשתדל, לפעול בעולם, וברור לנו שהעולם נברא כדי שאנחנו אלו שנפעל ונעשה בו ולעצמנו...

זו שאלה עתיקה ובמונחים של הספרות האמונית ההתלבטות הזו מכונה "השתדלות או חוסר השתדלות" (יש כאלה שמעדיפים לומר "השתדלוס" במבטא אשכנזי...). הדוגמא הברורה מאליה היא הפרנסה, כמובן. כולנו יודעים, בעיקרון, שצריך לעשות השתדלות בנושא הפרנסה ושלא יושבים בבית ומחכים לניסים בתחום הזה.

אולם מצד שני נדמה לי שרוב העולם מזלזל מעט במי שמתמכר כל ימיו לעבודה, לפרנסה ולרדיפת הכסף. "רודף בצע" היא מילת גנאי... גם אם רודף הבצע עושה את זה באמצעים חוקיים. ואם אותו אדם יבוא ויגיד- אני רק משתדל להשיג את הפרנסה שלי... עדיין נרגיש שזה מוגזם.

אז היכן עובר הגבול? זו שאלה קשה שלא בטוח שיש לה תשובה ברורה ומוחלטת.

ויודע מה? (או יודעת) יתכן שבכוונה אין לשאלה הזו תשובה... הרמב"ם אומר משפט מפורסם ש"לולא המשתגעים לא היה העולם קיים", כאשר הוא מתכוון לומר, לרוב הדעות, שאילו היינו מרגישים באמת את אפסיות האדם, לא היו אנשים שמקדמים את העולם. אנשים לא היו רצים כמו משוגעים להקים מפעלים, ערים חדשות, המצאות ואפילו סטרט אפים שנועדו להכניס מיליונים. וברור לכולנו שרק יחידי סגולה של ממש יכולים לחיות רק ממתת שמיים...

ומצד שני, גם להיות משוגע מידי על העולם הזה זו לא מחמאה גדולה.

וכך אולי רובנו בתווך. רגל פה רגל שם. לפעמים אנחנו מרגישים שהגזמנו לצד אחד וכמה זה טיפשי להתאמץ כמו משוגע על משהו שלא באמת תלוי בנו ולפעמים אנחנו מרגישים הרגשה הפוכה- שצריך ונכון לעשות הכל כדי להצליח בדבר מסויים.

אז לגבי הדוד שלך, ברור שהוא חייב להתאמץ, להשתדל ולעשות ככל יכולתו כדי להתחתן. חתונה זו גם מצווה וכולנו יודעים ש"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים ומצוות.

אבל באופן כללי התשובה היא מורכבת יותר- בגדול, אלוקים נתן לנו את הכוחות לעשות ולפעול, אולם לא נתן לנו את האחריות המליאה שהכל יצליח. ואנחנו באמצע... פעם פה ופעם שם.

כשהחכמה הגדולה היא, לעניות דעתי, לדעת לשלב- מצד אחד לעשות כל מה שתלוי בנו, ומצד שני להבין שיש כוחות גדולים ו... (אולי) חשובים מאיתנו שגם הם יודעים מה טוב.